הדרכת הורים למתגרשים – סקירה עדכנית לשנת 2025
גירושים הם משבר אישי, זוגי ומשפחתי. אבל עבור הורים, הם גם הזדמנות לבחור בגישה אחראית, רגישה ומכוונת לטובת הילדים. הדרכת הורים למתגרשים, היא תהליך מקצועי המסייע להורים לבנות תקשורת חדשה. היא מסייעת גם להימנע ממלחמות מיותרות ועוזרת להבטיח שהילדים ימשיכו לגדול בסביבה יציבה.
נכון לשנת 2025, הדרכת הורים לגרושים ומתגרשים, הפכה לאחד השירותים המבוקשים ביותר בתחום ההורות בישראל. עשרות אלפי זוגות מתגרשים מדי שנה. חוק חדש (חוק גישור חובה, הדרכת הורית לטובת הילדים) מחייב הורים לילדים קטינים לעבור פגישות גישור. במהלך הפגישות מומלץ להיעזר במדריכה הורים מוסמכת. מומחים מעריכים כי למעלה מ־60% מההורים הפונים להדרכה הורים וגישור בתקופת הגירושין – עושים זאת באופן פרטי. לעיתים ההורים קובעים פגישה לאחר שהם מקבלים המלצה מעורך דין, מגשר או יועץ זוגי.
במקרים רבים, הדרכה נכונה בשלב מוקדם מונעת הסלמה, שומרת על טובת הילד ומקטינה את הפגיעה הנפשית של כלל בני המשפחה. ההדרכה כוללת בניית גבולות משותפים, ניסוח כללים עקביים, יצירת חזית הורית יציבה ותיאום הורי לטווח ארוך. זה עוזר גם כאשר הקשר הזוגי אינו מתפקד.
סיון אברבך מתמחה בהדרכת הורים בהליכי פרידה וגירושין
סיון מעניקה ליווי הורי מקצועי, מותאם אישית ואמפתי. המפגשים מתקיימים בקליניקה ברמת גן או בזום, לפי העדפת ההורים. השירות מיועד להורים שילדיהם בכל גיל, ומסייע במיוחד כשקיימת תקשורת קשה, קונפליקט ממושך, פערים בגישות חינוכיות, או חוסר הסכמה סביב סדרי ראייה ומשמורת.
הדרכת הורים בתקופת גירושין איננה מותרות. מדובר בבסיס הכרחי להורות בריאה, עצמאית, אחראית ומכבדת – כזו שמציבה את הילד במרכז, גם כשהלב נשבר.
הדרכת הורים למתגרשים מספקת כלים מעשיים להתמודדות עם אתגרי ההורות במציאות חדשה. לאחר פרידה או גירושים, המטרה היא לשמר את טובת הילדים במרכז ולהעניק להם תחושת יציבות, גם כאשר ההורים חיים בנפרד. זה לא תמיד קורה ולא תמיד עובד, למרות הכוונות הטובות והרצון הטוב של כולם.
חשוב לזכור, יציאתכם לדרך נפרדת כבני זוג, לא משחררת אתכם מהמחויבות שלקחתם על עצמכם ביום בו הבאתם ביחד ילדים לעולם. אם תרצו ואם לא – תמיד תישארו משפחה. אז רגע לפני שהכל הופך למלחמה אחת גדולה, כדאי לעצור, לנשום ולחשוב איך אפשר להפוך את הפרידה שלכם לאחרת. וזו אכן אפשרות – יש גם פרידות טובות, שמסתיימות בהורים שנותרו חברים, בעיקר בגלל שלא שכחו להציב את הילדים בראש, את הסכוכים מאחור ובחרו להביט קדימה. גירושים הם לא הסוף, יש לכם עדיין הזדמנות ללמוד איך לתקשר, לדבר, להקשיב, אפילו להיות חברים – אם לא למען מה שהיה ביניכם, אז למען הילדים.
מחקרים מראים: גירושים או פרידה יכולים להשפיע על ילדים בתחומים רבים:
> הישגים לימודיים: ילדים להורים גרושים נוטים לנשירה גבוהה פי 2 מבית הספר. הסיכוי שלהם להשיג תעודות אקדמאיות נמוך ב-50% לעומת ילדים ממשפחות של הורים שלא נפרדו.
> בריאות נפשית: מחקרים מצביעים על שיעור גבוה יותר של דיכאון וחרדה בקרב ילדים שחוו גירושים. תחושת יציבות ומשפחה תומכת יכולה להקל על כך.
> קשיים חברתיים: ילדים להורים גרושים עשויים להתמודד עם הסתגרות, קשיי יצירת קשרים חברתיים, ולעיתים אף התנהגות מרדנית. שיעור הילדים הנמצאים בטיפול של מסגרת הרווחה, גבוה פי 4 בקרב ילדים להורים גרושים.
> תמיכה כלכלית: שינוי במצב הכלכלי של המשפחה יכול להשפיע על איכות החיים, כולל גישה לחינוך, בריאות ופנאי.
עם תמיכה, הכוונה והדרכה להורים – ניתן להפחית ואף למנוע כל אותן השלכות והשפעות שליליות. כל המחקרים שנערכו בתחום, הדגישו תמיד, שילדים המרגישים קשר חזק עם שני הוריהם, נוטים להתמודד טוב יותר עם האתגרים הכרוכים בגירושים.
גירושים והשפעתם על ילדים – חלוקה לפי גילאים
ילדים בגיל הרך (0-6 שנים):
ילדים קטנים מתקשים להבין את משמעות הגירושים ולכן עשויים לחוות בלבול ופחד משינויים בשגרה המוכרת להם. לעיתים קרובות הם מבטאים זאת בהרטבת לילה, קשיים בשינה, או תלות יתר בהורים. מחקרים מראים שתחושת ביטחון נבנית על ידי שמירה על שגרה קבועה והסברים פשוטים שמותאמים לגילם.
ילדים בגיל בית הספר (6-12 שנים):
בגיל הזה ילדים מתחילים להבין יותר את המתרחש סביבם, ולעיתים חווים תחושות אשם, כאילו הם אשמים בגירושים. הם עשויים להראות ירידה בביצועים בלימודים או קשיים חברתיים. חשוב לתקשר איתם בפתיחות ולהבהיר שזו החלטה של ההורים בלבד ושיש להם תמיכה מלאה משני הצדדים.
מתבגרים (12-18 שנים):
בני נוער מתמודדים עם אתגרי גיל ההתבגרות לצד הגירושים, מה שעלול להגביר מרדנות, הסתגרות, ואף תחושת חוסר אמון במערכות יחסים. מחקרים מצביעים על כך שמתבגרים זקוקים לשיתוף בהחלטות המשפחתיות, תוך שמירה על יציבות וחיזוק הקשר עם כל אחד מההורים.
הדרכת הורים למתגרשים – מה לומדים שם?
בהדרכת הורים למתגרשים לומדים איך לנהל הורות משותפת בצורה רגישה ומכבדת. גם כשחיים בנפרד. במסגרת הדרכת הורים לגרושים, מדריכת הורים לגרושים מעניקה כלים לשיפור התקשורת בין ההורים. מטרתם יצירת שגרה יציבה לילדים, תמיכה רגשית מותאמת גיל ועוד. ההדרכה מתמקדת בטובת הילדים, תוך מתן מענה לדילמות ואתגרים יומיומיים שמתעוררים בעקבות הגירושים.
איך לספר לילדים על הגירושים והפרידה?
- בחירה מדויקת של הזמן המתאים ביותר לשיחה, בהתאם לגיל הילד.
- שימוש בשפה ברורה, מותאמת לגיל וליכולת ההבנה של הילדים.
- הכנה לתגובות הראשוניות של הילדים ומתן כלים להתמודדות עמן בצורה רגישה ומחזקת.
כיצד לנהל שני בתים לילדים של הורים גרושים?
- בניית שגרה יציבה וסנכרון מלא בין שני הבתים.
- פתרון חילוקי דעות בין ההורים בנושאי חינוך, גבולות וסדר יום.
- יצירת הסכמות משותפות שמספקות לילדים תחושת יציבות וביטחון.
איך להתמודד עם רגשות הילדים בזמן ולאחר הפרידה?
- זיהוי סימנים של כעס, עצב, חרדה או הסתגרות בקרב הילדים.
- מתן כלים רגשיים ותמיכה מותאמת לעיבוד השינויים.
- חיזוק תחושת הביטחון והיציבות של הילדים במציאות החדשה.
כיצד מנהלים קונפליקטים בלי לשבור את הכלים?
- פתרון מחלוקות בנושא משמורת וחלוקת זמני חופשות.
- ניהול שיח בונה לשמירה על יחסים תקינים למען הילדים.
- שיתוף פעולה בתכנון חינוך הילדים וביצירת סביבה תומכת.
איך להתמודד עם קשיים יומיומיים של ילדים בזמן פרידה?
- מתן פתרונות לבעיות שינה, הרטבת לילה וקשיי הסתגלות.
- כלים להתמודדות עם תחושת בדידות או חרדה חברתית.
- טכניקות לשיפור משמעת ושיתוף פעולה מצד הילדים.
איך להתמודד עם מתבגרים בגירושים?
- כלים להתמודדות עם מרדנות, חוסר שיתוף פעולה והסתגרות.
- חיזוק התקשורת והקשר בין ההורים למתבגרים.
- זיהוי חוסן אישי אצל המתבגר ותמיכה בפיתוח תחושת אחריות וביטחון עצמי.
הדרכת הורים למתגרשים וגרושים – מה מתאים לכם?
- פתרון ממוקד: מפגש בודד או יותר שמטרתו להתמודד עם קושי מסוים. לדוגמה: איך ומתי לספר לילדים על הגירושים, פתרון בעיות שינה, ועוד. במפגשים אלו תקבלו כלים פרקטיים שמותאמים לצרכים שלכם ושל ילדיכם.
- ליווי משפחתי לגיל הרך: שלוש פגישות חודשיות בנות שעה עם ההורים, מטרתן להתמודד עם אתגרים בגיל הרך. מפגשים אלה כוללים הדרכה מעשית, מעקב צמוד והתאמת הכלים לפי הצורך.
- ליווי משפחתי למתבגרים: סדרת מפגשים שמתקיימים בנוכחות ההורים והמתבגר/ת, בדרך כלל בין 5 ל-10 פגישות. המפגשים נועדו לטפל במרדנות, חיזוק תקשורת משפחתית, ובניית תחושת אחריות וביטחון עצמי אצל המתבגר.